החלטה בתיק דנ"א 6209/12 - פסקדין

1.        בפני בקשה לקיום דיון נוסף.

2.        לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי ההסדרים הכרוכים בהפעלתה של המשיבה (להלן: אקו"ם) ובפעילותה עולים לכדי הסדר כובל המבסס לה מעמד של מונופול במספר שווקים של ניהול משותף לזכויות, בית הדין להגבלים עסקיים קיבל ביום 28.12.2004 את בקשת המשיבה להיתר זמני לפעילותה, מכוח סעיף 13(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, בתנאים מסוימים (בש"א 48/04 (ה"ע 513/04) אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (לא פורסם, 28.12.2004)). סעיף קטן 5.1(4) לתנאים אלה (להלן: התנאים והסעיף הקטן, בהתאמה), כנוסחו דאז, קבע:

".... לא נקבעו דמי רשיון בהתדיינות פרטנית בין המשתמש ובין אקו"ם יראו את דמי השימוש הזמניים כאחד מאלה, בהתאם לבחירת המשתמש:

לגבי משתמש קטן: .... (4) 80% מגובה סכום התמלוגים אותו שילם משתמש דומה לאקו"ם בתקופת הרשיון שקדמה למועד מתן ההיתר הזמני על ידי בית הדין להגבלים עסקיים או 80% מגובה סכום התמלוגים אותו הסכים משתמש דומה לשלם לאקו"ם בתקופת הרשיון שקדמה למועד מתן ההיתר הזמני על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, הגבוה מבין השניים.

...." (ההדגשה הוספה).

הנוסח של הסעיף הקטן שונה, בתחילת שנת 2009, כך שבהתקיים התנאים הנקובים בו, נדרשים משתמשים לשלם 100% מגובה סכום התמלוגים הישן, ולא 80% מסכום זה (ראו סעיף 6 לפסק הדין מושא העתירה לדיון נוסף).

3.        העותרים בפנינו, שהם חברות ואנשים פרטיים העוסקים בתחום התקליטנות, הגישו בשנת 2007 המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי נגד אקו"ם בענין דמי השימוש הזמניים. נטען כי אקו"ם ביקשה להעלות את תעריפיה (מרשיון "שמיכה" לשנת שימוש לדמי שימוש עבור כל אירוע בנפרד), וזאת החל מיום 1.2.2007 (להלן: מועד העלאת התעריף). העותרים טענו בהמרצת הפתיחה, בין היתר, בענין הסעיף הקטן הנזכר, כי דמי השימוש הזמניים שעליהם לשלם לפיו נגזרים מסכום התמלוגים ששולמו לאקו"ם לפני מועד העלאת התעריף. אקו"ם טענה כי לאור העובדה שקיימים "משתמשים דומים" ששילמו לאקו"ם את התעריף החדש כבר בשנת 2003, דמי השימוש הזמניים לפי הסעיף הקטן נגזרים מהתעריף החדש. בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין בהמרצת הפתיחה (ה"פ (מחוזי ת"א) 846/07 האיגוד המקצועי לתקליטנים בישראל נ' אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומולי"ם למוסיקה בישראל בע"מ (טרם פורסם, 5.8.2009)) כי יש לפרש את הדיבור "משתמש דומה" בסעיף הקטן כ"רוב המשתמשים הדומים". מכאן, ונוכח קביעתו שהמשתמשים הדומים אשר שילמו לפי התעריף החדש לא היו רוב המשתמשים הדומים, התקבלה טענת העותרים שדמי השימוש הזמניים שעליהם לשלם נגזרים מסכום התמלוגים ששולם לפני מועד העלאת התעריף לתעריף החדש (ע' 15-16 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי).

4.        אקו"ם ערערה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בפסק דין של בית משפט זה בערעור, שניתן פה אחד, בוטלה קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש לפרש את הדיבור "משתמש דומה" בסעיף הקטן כ"רוב המשתמשים הדומים". נקבע - בקביעה המיטיבה עם העותרים - כי די בכך שמשתמש דומה אחד שילם לפי התעריף הישן על מנת לזכותם באפשרות לשלם לפי התעריף הישן. עם זאת, נקבע בפסק הדין בבית משפט זה כי יש לפרש את הסעיף הקטן כך, שדמי השימוש הזמניים לפיו ייקבעו בנפרד עבור כל שנה. קרי - דמי השימוש הזמניים עבור שנה פלונית ייקבעו לפי גובה סכום התמלוגים אותו שילם, או הסכים לשלם, משתמש דומה באותה שנה. נקבע כי העותרים הוכיחו, לגבי התקופה שלפני 2007, כי היה משתמש דומה ששילם לפי התעריף הישן, ולכן, לגבי שנים אלו, דמי השימוש הזמניים נגזרים לפי התעריף הישן. לעומת זאת, לגבי התקופה החל משנת 2007, לא הצליחו העותרים להוכיח שהיה ולו משתמש דומה אחד שהוסכם שישלם, או ששילם, דמי שימוש לפי התעריף הישן. לכן, לגבי אותן שנים, דמי השימוש הזמניים יהיו לפי התעריף החדש.

5.        העותרים מבקשים דיון נוסף בפסק הדין. בבקשתם, נטען כי בית משפט זה דן בו לראשונה בתולדות המדינה בתכליתם של התנאים אותם קבע הממונה על ההגבלים העסקיים בהיתר זמני שנתן בית הדין להגבלים עסקיים, לפעילותה של אקו"ם. העותרים טוענים כי התעריף החדש שמבקשת לגבות אקו"ם - שהיא מונופול - מהווה עליה בת 1000% ביחס לתעריף הישן. נטען כי לפסק הדין השלכה כבירה על התנהלות שוק המוסיקה כולו. נטען כי מדובר בהחלטה קשה עד כדי קיצונית ואף בלתי ניתנת לביצוע, אשר מהווה פגיעה בלתי צודקת במשתמשים ואף אינה מתיישבת עם התנאים המפורשים שנקבעו על ידי הממונה. לטענת העותרים, פסק הדין קובע הלכה קשה, כי מרגע שאקו"ם החליטה להעלות את התעריף, ברור שהיא לא תסכים לקבל ולא תקבל מאף משתמש דמי שימוש לפי התעריף הישן. לכן, "לא ייתכן בשום דרך ואופן כי [העותרים] (והמשתמשים באשר הם) יראו ו/או יצליחו להראות כי לאחר ההודעה על העלאת התעריפים קיים אדם אחד שאקו"ם הסכימה כי ימשיך לשלם את התעריף הישן, לאחר שהודיעה על התעריף החדש." על כן - כך נטען - לא ניתן כלל לקיים את פסק הדין. נטען כי הפרשנות בפסק הדין סותרת את הלשון המפורשת של הסעיף הקטן, בה לא נקבעה בחינה לגבי כל שנה בנפרד, אלא נקבע בבירור כי למשתמש זכות לשלם דמי שימוש זמניים לפי התעריף הישן אם נמצא משתמש דומה אשר שילם (או הוסכם שישלם) לפי התעריף הישן בתקופה שקדמה למועד הנקוב בו (בתנאים המקוריים - בתקופה שקדמה למועד מתן ההיתר הזמני בשנת 2004). אף נטען כי הפרשנות בפסק הדין הופכת לאות מתה את סעיף 5.6 לתנאים - אשר קובע שאם משתמש שילם את דמי השימוש הזמניים תוך מועד מסוים, תוכל אקו"ם להגיש תובענה לגבי ההפרש בין סכום התמלוגים הנדרש על ידה לבין דמי השימוש הזמניים ששולמו לה, אך היא לא תהיה רשאית לעתור לצו מניעה זמני או לפיצויים סטטוטוריים. כל שאקו"ם צריכה לעשות הוא להחליט על העלאת מחירים ולסרב לקבל תשלום נמוך יותר. אם המשתמש ישלם את המחיר החדש, בכך תצליח אקו"ם לקבל כל מחיר שבו תחפוץ כבר כ"דמי שימוש זמניים" ומבלי לנהל הליך משפטי; אם המשתמש לא ישלם, הוא יהיה בגדר מפר החובה לשלם "דמי שימוש זמניים", ואקו"ם תוכל גם לפנות לקבלת צווים ופיצויים סטטוטוריים נגדו. לטענת העותרים תוצאה זו מאיינת לחלוטין את הריסון שנועדו התנאים לקבוע על מנת למנוע מאקו"ם לנצל לרעה את מעמדה כמונופול באופן חד צדדי. נטען כי פסק הדין קובע הלכה חדשה, המתווה התנהגות לכלל המשתתפים ולכלל החברות לניהול משותף, אשר נמנעו עד כה מלפעול כפי שפעלה אקו"ם נוכח פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

6.        לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה. פסק הדין אינו בלתי ניתן לביצוע. ביצועו פשוט: מקום שמשתמש אינו יכול להצביע על משתמש ששילם (או הוסכם שישלם) לפי התעריף הישן בשנה פלונית, עליו לשלם לפי התעריף החדש עבור אותה שנה. פסק הדין אף אינו קובע הלכה. אין בפסק הדין הלכה חדשה בענין פרשנות היתרים זמניים בדיני ההגבלים העסקיים, אלא יישום פרטני של כללי פרשנות בהיתר זמני פרטני (ראו והשוו בענין פרשנות חוזים: דנ"א 7361/09 Bielloni Castello Spa נ' גלובל רוטו שקע (1983) בע"מ (טרם פורסם, 11.11.2009); דנ"א 6396/00 נסאר נ' נסאר (לא פורסם, 9.11.2000); דנ"א 1797/12 ליסטר נ' פרידנברג (טרם פורסם, 16.8.2012)). בענין טענותיהם האחרות של העותרים, אף אםאניחשהפרשנות בפסק הדין סותרת את לשון התנאים, שהתעריף החדש הוא בגדר מחיר בלתי סביר הנגבה בידי מונופול ושפסק הדין פותח פתח לכך שאקו"ם (או חברות נוספות לניהול משותף) ינצלו את מעמדם בשוק על מנת לבצע העלאות מחירים נוספות שאותם יוכלו לכפות באופן חד צדדי כבר כ"דמי שימוש זמניים", הרי האפשרות לברר את ההלכה בדרכים אחרות מהווה טעם של ממש לדחיית העתירה (ראו והשוו דנ"א 4439/10 הרן נ' הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ ז"ל (טרם פורסם, 15.9.2010)). במה דברים אמורים: פסק הדין מושא העתירה מפרש סעיף קטן בתנאים להיתר זמני לפי סעיף 13 לחוק ההגבלים העסקיים, שתוקפו עד שנה. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע כי מאז שהוצא ההיתר הזמני הוא הוארך מידי שנה (עד שפקע בשנת 2009, ולאחר מכן נקבעו תנאים חדשים אשר דומים לעניין השאלה שבמחלוקת (ראו ע' 3 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי)). ממאגרי המידע עולה כי מאז פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אף ניתן פסק הדין בבקשה לאישור הסדר כובל (ה"כ 513/04 אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים(טרם פורסם, 2.6.2011); על פסק הדין הוגשו ערעורים שתלויים ועומדים בבית משפט זה (ע"א 5489/11 ו-ע"א 5365/11). לפי סעיף 13(א) לחוק ההגבלים העסקיים, עם ההחלטה לאשר את ההסדר הכובל, ההיתר הזמני - פקע. העתק התנאים להסדר הכובל כפי שאושרו, לא הוגש במסגרת הבקשה שבפני. אולם, אם התנאים להסדר הכובל כוללים נוסח דומה לסעיף קטן 5.1(4), ואם העותרים סבורים שהדבר מביא לתוצאות בלתי ראויות מבחינת שיקולי דיני ההגבלים העסקיים שהן בגדר שינוי מהותי בנסיבות ההסדר שאושר, רשאים הם לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים לפי סעיף 12(ב) לחוק. אם יפנו העותרים כאמור והממונה יסבור אף הוא כמותם, יוכל כמובן לפנות לבית הדין (כאמור בסעיף 12(א) לחוק), ואם אף בית הדין ישתכנע שאלו פני הדברים, יוכל בית הדין לשנות את תנאי ההסדר הכובל. בפסק הדין שבערעור, אשר מפרש את הסעיף הקטן שבתנאים להיתר הזמני, אין כדי למנוע מהממונה או מבית הדין לפעול לשינוי התנאים בהסדר הכובל.

7.        הבקשה נדחית. העותרים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ט"ז תשרי, תשע"ג (2.10.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 077-2703333 end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר

שלח SMS

הוסף ל- Skype